האחים שוקרון קבלנים לעבודות חשמל נ' אפקון ייצור והתקנות דרום בע"מ

החלטה לבקשה מס' 9

בקשה למחיקת סעיפים מתצהירי הנתבעת, מחמת עדות מפי השמועה ו/או סברה, הרחבת חזית.

בהתייחס לבקשה למחוק סעיפים מחמת עדות מפי השמועה, הבקשה נדחית שכן העדות קבילה אך משקלה נבחן לגופם של דברים [ע"א 1650/10 גד כימיקלים בע"מ נ' BIF CHEMICALS LTD 27.12.12)]. לפיכך, כל עדות שהיא מפי השמועה לא תימחק מראש, להבדיל מעדות מפי הסברה שתמחק.

בהתייחס לבקשה למחיקת סעיפים מחמת הרחבת חזית הסעיפים הם הבאים:

בתצהירו של מדרכי קרמר: סעיף 30.

בתצהירו של סמי ואנונו : סעיפים 23-25, 75-78.

בסעיף 30 לתצהירו של מרדכי קרמר נטען כי בדיעבד הסתבר לנתבעת כי בסעיף 4 לחשבון הסופי זוכתה התובעת בסכום הכפול ממה שסוכם בין הצדדים (100% במקום 50%).

בתצהירו של סמי ואנונו -

בסעיף 25-23 יש התייחסות לטענה שהתובעת קיבלה סכום מעבר למוסכם על חומרים שהוזמנו ונמצאים באתר בהסתמך על "מסמך ההפרדות" מיום 13.02.06. מסמך זה קודם את כתב קבלה וויתור שהוא מיום 27.06.06 ועל כן הסכומים ששולמו על פי אותו הסכם הוחרגו מהמחלוקת בתיק זה כי הם נופלים בגדר כתב הוויתור של התובעת.

סעיפים 78-75 – נכללים בפרק י' לתצהיר המכונה "קיזוז". סעיף 75 עוסק בקיזוז הסכום מושא סעיף 30 לתצהירו של מרדכי קרמר. סעיף 76 עוסק במחלוקת מושא הסכם ההפרדות, נשוא סעיפים 23-25 . סעיפים 78-77 הם סיכומים של הסכומים.

ב"כ הנתבעת טענו כי הבקשה הוגשה מעל שנה לאחר הגשת תצהירי עדות הראשית, כאשר במהלכם התקיימו 3 קדמי משפט והנושא לא הועלה כלל. לכן, ניתן היה להניח כי התובעת אינה מתנגדת להרחבת החזית. טענה נוספת היא שאין הרחבת חזית אלא חישובים בתוך החזית המוסכמת. טענה נוספת היא שהנתבעת למדה לראשונה על הטעות ממסמכי התובעת שנכללו בתיק המוצגים שלה ומהאמור בתצהיריה. לכן, הייתה זו התובעת שפתחה את הדלת לתגובה שהועלתה בתצהירים.

חזית המחלוקת בין הצדדים הוגדרה על ידי הצדדים בסעיף 5 למסמך המכותב "אישור על העדר תביעות" (נספח א' לכתב ההגנה) ומסמך זה מחייב את שני הצדדים.

חזית המחלוקת היא על "סעיפים חריגים שהוגשו בחודש מאי 06 הנובעים מיומני העבודה של האחים שוקרון בע"מ וישולמו לאפקון... ".

ב"כ הנתבעת עמד על כך וחלק על רצונה של התובעת לפתוח גם את החשבונות ששולמו לפני החתימה על כתב הוויתור (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 21.02.11). על כך הוגשה הסכמת ב"כ התובעת (החלטה 21.06.11). בהתבסס על אותה החלטה נפסלה הרחבת החזית בתצהירי התובעת.

הסעיפים שבמחלוקת מרחיבים את החזית לגבי חשבונות ששולמו לאחר הסכמה בין הצדדים שבהמשך אליה נחתם כתב הוויתור.

גם אם התברר לנתבעת בדיעבד ששילמה בעודף אני דוחה את הטענה שמדובר במחלוקת הנופלת בחזית המחלוקת, כי אין מדובר על העבודות נשוא סעיף 5 שבגינן לא בוצע תשלום, ובגללם הוגשה התביעה.

בנוסף נטען בסעיפים האמורים גם לקיזוז. ב"כ הנתבעת טוען כי הנתבעת רשאית להעלות טענת קיזוז בתצהיריה, ובנוסף התובעת השתהתה בבקשתה לבית המשפט. טענת קיזוז היא טענת הגנה שיש לפרט ברמה של כתב תביעה.

אני מקבלת את עמדת ב"כ הנתבעת שלמועד הגשת כתב ההגנה הנתבעת לא ידעה על טעותה אולם נתון זה אינו נכון למועד הגשת תצהירי עדות ראשית של התובעת יחד עם תיק המוצגים. אז היה בידי הנתבעת לעתור לתקן את כתב הגנתה והיא לא עשתה כן.

חזית המחלוקת שהנתבעת עמדה על קיומה הגדיר גם את היקף התיק והזמן השיפוטי שנקבע לשמיעתו. אמנם התובעת העלתה את הבקשה באיחור ניכר, כשנה אחרי הגשת תצהיר עדות ראשית של הנתבעת, אולם כנגד, הנתבעת פתחה בסעיפים האמורים גם את כתב הקבלה והוויתור, עליה עמדה בשלבים הראשונים של שמיעת התיק.

בכפוף לאמור בהקשר לעדות מפי השמועה, הבקשה מתקבלת חלקית על אף האיחור בהגשתה.